פסק-דין בתיק תא"מ 23834-02-11

סוכנות ביטוח שיווקה ללקוח פוליסת לביטוח רכב על ידי חברת ביטוח זרה שאין לה רישיון לעסוק בביטוח בישראל. לימים ארע מקרה ביטוח אך כאשר בקש הלקוח לממש את פוליסת הביטוח, הסתבר שחברת הביטוח הזרה מסרבת להכיר בכריתת חוזה הביטוח. טוען לפיכך הלקוח שבמצב זה חייבים לפצותו כל אלו ששיווקו ומכרו לו את פוליסת הביטוח. זו ליבת תביעה זו שבפני.

העובדות

1.         התובע הינו נהג מונית במקצועו. נתבעים 1 ו- 2 היו, במועדים הרלוונטיים לתביעה זו (2005 - 2007) סוכני ביטוח ובעליה של סוכנות ביטוח בשם "מוניבסט". נתבע 3 רכש את סוכנות הביטוח מהנתבעים 1 ו- 2 בתחילת 2008.

2.         נתבעת 4, מועדונוע בע"מ (להלן: "מועדונוע"), הינה חברה פרטית אשר הקימה "מועדון חברים" אשר לכל המצטרף לחבריו ניתנו הטבות שונות. בין הזכויות שהעניקה מועדונוע לחבריה הייתה הזכות להצטרף כמבוטח לפוליסת ביטוח קבוצתית של חברת ביטוח מרוסיה בשם Ingosstrakh Insurance Company Ltd (להלן: "אינגוסטראס") ובאמצעות חברת Overseas Insurance Consultants Ltd (להלן: "אוברסיז"), ברוקר היושב בלונדון.

3.         במהלך יוני 2006 רכש התובע מונית מסוכנות רכבי "סקודה" (להלן: "המונית") וביום 27.6.06 נמסרה המונית לתובע. לצורך עריכת ביטוח למונית הופנה התובע לעמדת סוכנות הביטוח "מוניבסט" ובו ביום בו נמסרה לתובע המונית, רכש התובע באמצעות "מוניבסט" פוליסת ביטוח של אינגוסטראס באמצעות הצטרפות למועדון החברים של "מועדונוע".

4.         ביום 11.3.07 ארעה תאונת דרכים בין רכב התובע לבין רכב של צד ג', אשר היה מבוטח בביטוח של חברת הביטוח "הפניקס" (להלן: "הפניקס"). בתאונה נגרמו נזקים הן למונית התובע והן לרכבו של צד ג'. התובע דיווח על התאונה לנתבעים 1 ו- 2 ואלו הפנו אותו למועדונוע לטיפול באותם נזקים. בעקבות דיווח זה גם דאגה מועדונוע לטיפול בנזקי המונית, כאשר התובע נושא בדמי ההשתתפות העצמית בלבד.

5.         ביום 30.6.07 הסתיימה תקופת הביטוח של המונית, אותו ביטוח באמצעות החברות במועדונוע, והתובע חידש את חברותו במועדונוע לשנה נוספת. ביום 12.5.08, בטרם הסתיימה שנת החברות השנייה במועדונוע, הוגשה נגד התובע תביעת שיבוב על ידי הפניקס ובמסגרתה עתירה לחיוב התובע בתשלום הכספים ששילמה הפניקס לצד ג' בגין נזקי התאונה מיום 11.3.07 (ת.א. 26588/08). התובע בקש מהנתבע 1 לטפל בתביעה, זה הפנה אותו למועדונוע, אך בפועל לא טופלה פניית התובע וביום 27.11.08 ניתן נגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה ולפיו חויב התובע בתשלום סך של 20,355 ש"ח (כולל קרן החוב, אגרה ושכ"ט עו"ד ומע"מ).

6.         כאשר בקש התובע לברר כיצד יתכן שעניינו לא טופל על ידי הנתבעים ומועדונוע, הסתבר שבין מועדונוע לבין אינגוסטראס ואוברסיז נתגלעו מחלוקות קשות וחברת הביטוח אינגוסטראס התכחשה למחויבותה בגין פוליסות הביטוח שהונפקו באמצעות מועדונוע. מחלוקת זו נגעה למבוטחים רבים, התבררה בהליכי בוררות סבוכים, ניתן פסק בורר, הוגש ערעור בפני בורר שני, ניתן פסק הבורר השני וההליכים כנראה עודם מתנהלים. בין כך ובין כך, בפועל לא קבלה על עצמה אינגוסטראס לשאת בתשלומים בהם חויב התובע כלפי הפניקס בגין התאונה. במצב זה, הוגשה תביעה זו ובמסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעים בנזקיו בגין החיוב להפניקס.

תמצית טענות הצדדים

7.         לטענת התובע, התרשלו הנתבעים 1 ו- 2 כאשר הביאו לכך שהתובע יבטח את המונית באמצעות חברת ביטוח זרה, בהתעלם מכך שביטוח שכזה מעמידו בסיכון גדול, אפשר אף שאיננו חוקי, ובלא להבהיר לו מראש את הסיכונים הכרוכים בכך והאפשרויות הנוספות הנתונות לו לביטוח המונית. על הנתבעים 1 ו- 2, טוען התובע, לשאת לפיכך בנזק שנגרם לו עקב התרשלותם.

ביחס לנתבע 3 טוען התובע שאחריותו כלפיו נובעת מרכישת סוכנות הביטוח של נתבעים 1 ו- 2 וביחס למועדונוע, נתבעת 4, טוען התובע שהיא אחראית כלפיו מכוח התחייבותה עת הצטרף למועדון החברים שהפעילה.

8.         לטענת הנתבעים 1 ו- 2, בעריכת הביטוח למונית הם לא פעלו כלל כסוכני ביטוח אלא רק הפנו את התובע למועדונוע והיא שהעניקה את שירותי הביטוח. בכך, טוענים הנתבעים 1 ו-2, לא נפל דופי בהתנהלותם שכן לא היה כל איסור חוקי לרכישת שירותי ביטוח של חברה זרה באמצעות ההצטרפות למועדונוע ובכל מקרה היה התובע מודע לאזהרות שניתנו בהקשר זה ובחר להצטרף למועדונוע בשל שיקולי כדאיות כלכלית.

9.         הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה כלל וביום 18.4.11 ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. מועדונוע הגישה כתב הגנה ואף תצהיר מטעמה, אולם לא התייצבה לדיון ביום 27.10.12 ולפיכך זכאי התובע ליטול כנגדה פסק דין בהיעדר התייצבות.

10.     בירור התביעה נעשה בסדר דין מהיר וישיבת ההוכחות התקיימה ביום 27.10.11. התובע תמך גרסתו בתצהירו, הנתבעים 1 ו- 2 תמכו גרסתם בתצהיריהם וכן בתצהירה של גב' ליאת לוי, אולם לדיון התייצב רק הנתבע 1 ותצהירי הנתבע 2 וליאת לוי לא יהווו חלק מהראיות. בתום החקירות הנגדיות של התובע והנתבע 1 סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

דיון

11.     בחינת טענות הצדדים מחייבת, ראשית לכל, אזכור נוסח האזהרה שפרסם משרד האוצר באמצעי התקשורת ביום 5.4.05 (להלן: "האזהרה").

באזהרה, הוזהר ציבור המבוטחים שלא לרכוש פוליסות ביטוח של אינגוסטראס ו/או אוברסיז, כי לחברות ביטוח זרות אלו אין רישיון לעסוק בביטוח בישראל וכי יש "חשש של ממש שמי שירכוש פוליסות ביטוח מחברות אלה, לא יקבל כסף כאשר יקרה מקרה הביטוח".

אין מחלוקת על כך שהנתבעים 1 ו- 2 היו מודעים לאזהרה בעת שהתובע רכש את פוליסת הביטוח באמצעות מועדונוע ביום 27.6.06 והנתבע 1 העיד כי עמד בקשר רצוף עם מועדונוע בעניין זה (עמ' 14 בפרוט'). הנתבעים 1 ו-2 איפוא, שיווקו לתובע את פוליסת הביטוח של אינגוסטראס, באמצעות החברות במועדונוע, כשהם מודעים לכך שהמפקח על הביטוח מזהיר מפורשות שלא לעשות כן, שמדובר בעבירה על החוק וקיים חשש לכך שלא ניתן יהיה להיפרע על יסוד פוליסות אלו.

12.     אותו חשש מפניו פורסמה האזהרה התממש, למרבה הצער, ביחס לתובע. התובע היה מעורב בתאונה, במהלך התאונה נגרם נזק לרכב של צד ג', אין מחלוקת על כך שנזק מסוג זה היה מכוסה בפוליסת הביטוח שרכש התובע, אין מחלוקת על כך שהתובע דיווח לנתבעים 1 ו-2 על התאונה, אין מחלוקת על כך שהתובע אף דיווח לנתבעים 1 ו- 2 על התביעה שהגישה נגדו הפניקס (עדות התובע בעמ' 9 בפרוט; עדות נתבע 1 בעמ' 14, ש' 4 בפרוט'), ואין מחלוקת שאיש לא טפל בתביעה שהגישה הפניקס, כך שניתן נגד התובע פסק דין בהיעדר הגנה. כך מצא עצמו התובע מחויב בתשלום כספים שבמצב דברים רגיל אמורים להיות מכוסים בפוליסת ביטוח אשר רכש מראש ואשר אינם משולמים רק עקב התנערות חברות הביטוח הזרות מכלל התחייבויותיהן ולא בגין הביטוח הספציפי שנערך לתובע. לפיכך, יש לבחון אם ניתן להשית על הנתבעים 1 ו- 2 אחריות למצב זה אליו נקלע התובע.